משפטים מהתורה על טוב לב
נכתב ונבדק על ידי צוות הלימוד היומי ·
בקצרה
המקור המרכזי לטוב לב ביהדות הוא המשנה בפרקי אבות (פרק ב, משנה ט). חכם שאל את התלמידים שלו מהי הדרך הישרה, ובחר בתשובה ״לב טוב״, כי היא כוללת בתוכה את כל התשובות האחרות. בתנ״ך כתוב ״וטוב לב משתה תמיד״ (משלי טו, טו) ו״לב שמח ייטב פנים״ (משלי טו, יג). ובתהלים קיב, ה מתואר איש טוב: ״טוב איש חונן ומלוה״, אדם שנותן ומלווה למי שצריך.
המשנה: הדרך הישרה היא לב טוב
אמר להם, צאו וראו איזוהי דרך ישרה שידבק בה האדם
במשנה מסופר על חכם שהיו לו חמישה תלמידים. יום אחד הוא שלח אותם לחשוב על שאלה אחת: מהי הדרך הישרה שאדם ידבק בה?
כל תלמיד חזר עם תשובה אחרת. עין טובה. חבר טוב. שכן טוב. ״הרואה את הנולד״, מי שרואה מראש מה ייצא מהמעשים שלו. והתלמיד החמישי אמר: לב טוב. החכם בחר בתשובה האחרונה, ונתן סיבה: ״שבכלל דבריו דבריכם״. כלומר, בתוך לב טוב כבר נמצאות כל התשובות האחרות.
המשנה לא מגדירה בדיוק מה זה לב טוב. היא רק אומרת שהוא כולל הכול. ואז החכם שאל את השאלה ההפוכה: מהי הדרך הרעה שאדם יתרחק ממנה? ושוב הוא בחר בתשובה ״לב רע״, מאותה סיבה בדיוק.
וטוב לב משתה תמיד
כל ימי עני רעים וטוב לב משתה תמיד
בפסוק הזה מופיע בדיוק הצירוף ״טוב לב״. והוא עומד מול ״עני״.
״עני״ כאן הוא לא רק מי שאין לו כסף. אפשר להבין אותו כאדם שמרגיש לחוץ ומסכן מבפנים. בשבילו כל יום הוא יום רע.
ומולו עומד ״טוב לב״, אדם שהלב שלו שמח ושקט. בשבילו החיים הם ״משתה תמיד״, כמו סעודה שלא נגמרת. ההבדל ביניהם לא נמצא במה שקורה להם בחוץ, אלא במה שקורה להם בלב.
מה שבלב רואים על הפנים
לב שמח ייטב פנים ובעצבת לב רוח נכאה
שני פסוקים לפני כן, באותו פרק במשלי, יש פסוק שמדבר על הלב והפנים.
לב שמח עושה את הפנים טובות ומאירות. ולב עצוב גורם ל״רוח נכאה״, רוח שבורה.
כלומר, הלב לא נשאר בפנים. גם כשאתה לא אומר מילה, האנשים שמסביבך רואים מה יש לך בלב.
ארוחה של ירקות עם אהבה
טוב ארחת ירק ואהבה שם משור אבוס ושנאה בו
פסוק טו דיבר על ״משתה״, סעודה. שני פסוקים אחריו, משלי מראה איזו סעודה באמת טובה.
״שור אבוס״ הוא שור שמאכילים אותו הרבה כדי שיהיה שמן. זה אוכל של עשירים. ובכל זאת, ארוחה פשוטה של ירקות עם אהבה טובה יותר משור שמן כשיש ליד השולחן שנאה.
בפסוק הזה לא כתוב ״לב״. אבל הוא ממשיך את אותו רעיון: מה שעושה סעודה לטובה הוא לא מה שיש בצלחת, אלא מה שיש בין האנשים שיושבים סביבה.
איך נראה איש טוב
טוב איש חונן ומלוה יכלכל דבריו במשפט
בתהלים קיב יש תיאור של אדם ירא שמים. באמצע הפרק כתוב הפסוק הזה. חשוב לשים לב: כאן לא כתוב ״לב טוב״, אלא ״טוב איש״. הפסוק לא מדבר על מה שאדם מרגיש, אלא על מה שהוא עושה.
״חונן״ הוא מי שנותן מתנה מתוך חסד. ״מלוה״ הוא מי שמלווה למי שצריך. ו״יכלכל דבריו במשפט״ אומר שהוא מנהל את העניינים שלו ביושר ובשיקול דעת.
ויש כאן קשר מעניין למשנה. כשהתלמידים תיארו את הדרך הרעה, אחד מהם אמר ״הלוה ואינו משלם״, ובמשנה מובא פסוק מתהלים: ״לוה רשע ולא ישלם, וצדיק חונן ונותן״. אותה מילה, ״חונן״, מתארת את הצדיק גם שם וגם בתהלים קיב.
מה זה אומר עלינו היום
בפסוקים שראינו, ״טוב״ ו״לב״ מופיעים בכמה צורות. במשנה, ״לב טוב״ הוא הדרך הישרה, משהו שכולל בתוכו עין טובה, חבר טוב ושכן טוב. במשלי, ״טוב לב״ הוא לב שמח, שהופך את החיים לסעודה. ובתהלים, ״טוב איש״ הוא מי שחונן ומלוה.
מה שמשותף להם הוא שהטוב לא נשאר סגור בפנים. הוא נראה על הפנים, מורגש סביב השולחן, ומגיע למי שצריך עזרה.
נסה לשאול את עצמך: מה יש לי היום בלב? ואם מישהו היה מסתכל רק על הפנים שלי, מה הוא היה רואה?
מילים שכדאי להכיר
- משנה
- הספר הראשון של התורה שבעל פה. נחתם לפני כ-1,800 שנה.
- פרקי אבות
- מסכת במשנה שכולה עצות ומוסר לחיים.
- הרואה את הנולד
- מי שרואה מראש מה ייצא מהמעשים שלו.
- משתה
- סעודה גדולה, מסיבה עם אוכל ושתייה.
- שור אבוס
- שור שמאכילים אותו הרבה כדי שיהיה שמן.
- חונן
- נותן מתנה מתוך חסד.