משפטים מהתורה על זוגיות

לא טוב היות האדם לבדו

זה הפסוק הראשון שמדבר על הצורך של האדם בבן זוג. הקב״ה מסתכל על האדם שברא, ואומר: לא טוב שהוא לבד.

שים לב למה שהיה לאדם לפני זה. הוא כבר חי בגן עדן. היו לו עצים יפים, אוכל טוב, נהרות, ותפקיד: לעבוד את הגן ולשמור עליו. ובכל זאת, הקב״ה אומר שמשהו לא טוב. אפשר שיהיה לך הכול, ועדיין יחסר לך משהו.

גם המילים ״עזר כנגדו״ מעניינות. ״עזר״ הוא מי שעוזר. ״כנגדו״ פירושו מולו, עומד מול הפנים שלו. לא מאחוריו ולא מעליו, אלא מולו.

זאת הפעם עצם מעצמי

אחרי שהקב״ה אומר שלא טוב לאדם לבד, קורה משהו מפתיע. האשה לא נבראת מיד. קודם הקב״ה מביא אל האדם את כל החיות ואת כל העופות, והאדם נותן לכל אחד מהם שם. ובסוף כתוב: ״ולאדם לא מצא עזר כנגדו״.

רק אחרי זה הקב״ה מפיל על האדם תרדמה, לוקח אחת מהצלעות שלו, ובונה ממנה את האשה. וכשהאדם רואה אותה, הוא אומר את המשפט הזה.

המילים ״זאת הפעם״ אומרות הרבה. האדם ראה כבר המון יצורים, ואף אחד מהם לא היה בשבילו. הפעם זה אחרת. היא לא עוד מישהי מבחוץ. היא ״עצם מעצמי ובשר מבשרי״.

ודבק באשתו והיו לבשר אחד

הפסוק הזה בא מיד אחרי המילים של האדם. ״על כן״ פירושו: בגלל זה. בגלל שהאשה נלקחה מהאיש, איש עוזב את הבית של ההורים שלו ומקים בית חדש עם אשתו.

יש כאן שלוש מילים חשובות. ״יעזב״: יש רגע שבו אתה יוצא מהבית שגדלת בו. ״ודבק״: נצמד, כמו דבק שמחבר שני דברים. ״והיו לבשר אחד״: שני אנשים שהופכים ליחידה אחת.

ועוד דבר קטן ששווה לשים לב אליו: לאדם הראשון בכלל לא היו אבא ואמא. כלומר, הפסוק לא מדבר רק עליו. הוא מדבר על כל איש שיבוא אחריו, עד היום. זה אחד המשפטים על בעל ואשה מהמקורות שהכי הרבה אנשים מכירים.

ראה חיים עם אשה אשר אהבת

הפסוק הזה הוא מספר קהלת. קצת לפניו, הפרק מדבר על המוות: ״כי החיים יודעים שימתו״. ואז הוא עובר לדבר על מה עושים עם החיים: ״לך אכל בשמחה לחמך ושתה בלב טוב יינך״ (קהלת ט, ז). ומעט אחרי זה מגיע הפסוק הזה.

״ראה חיים״ פירושו: תחיה את החיים באמת, תיהנה מהם. ועם מי? ״עם אשה אשר אהבת״. והפסוק מוסיף: ״כי הוא חלקך בחיים״. מתוך כל מה שאתה עובד ועמל עליו, זה החלק שבאמת שייך לך.

ושים לב: הפסוק לא מדבר רק על ההתחלה. הוא אומר ״כל ימי חיי הבלך״, ואחר כך שוב ״כל ימי הבלך״. פעמיים. כל הימים, לא רק הימים הראשונים.

טובים השנים מן האחד

גם הפסוק הזה מספר קהלת. רגע לפניו, קהלת מתאר אדם שחי לבד: ״יש אחד ואין שני גם בן ואח אין לו ואין קץ לכל עמלו״. הוא עובד בלי סוף, ואז שואל את עצמו: ״ולמי אני עמל ומחסר את נפשי מטובה״. בשביל מי אני עובד כל כך קשה?

התשובה מגיעה מיד: ״טובים השנים מן האחד״. כששניים עובדים ביחד, יש לעבודה טעם. יש להם ״שכר טוב בעמלם״.

חשוב לדעת: קהלת לא מדבר כאן רק על בעל ואשה. הוא מדבר על כל שני אנשים שהולכים ביחד. אבל קשה לקרוא את הפסוקים האלה בלי לחשוב על זוגיות, ולכן הם נמצאים כמעט בכל רשימה של פסוקים על זוגיות.

אם יפלו האחד יקים את חברו

קהלת לא נשאר במשפט כללי. הוא נותן שלוש דוגמאות למה שניים טובים מאחד. זו הראשונה: כשאחד נופל, השני מרים אותו.

תסתכל על החצי השני של הפסוק: ״ואילו האחד שיפול ואין שני להקימו״. הבעיה היא לא הנפילה. כל אחד נופל לפעמים. הבעיה היא ליפול כשאין אף אחד לידך.

הדוגמה השנייה באה מיד: ״גם אם ישכבו שנים וחם להם ולאחד איך יחם״ (קהלת ד, יא). שניים ביחד מחממים זה את זה. אחד לבד נשאר קר.

והחוט המשלש לא במהרה ינתק

הדוגמה השלישית: אם מישהו תוקף אדם אחד, שניים יכולים לעמוד מולו ביחד. ואז קהלת מסיים במשפט מפורסם: חוט שעשוי משלושה חוטים לא נקרע מהר.

יש כאן משהו מעניין. כל הזמן קהלת מדבר על שניים. ופתאום, בסוף, הוא מדבר על שלושה. הפסוק לא מסביר מה הוא החוט השלישי. וזו שאלה טובה לחשוב עליה: מה השלישי שמחזיק אותך ואת האשה שאתה אוהב ביחד?

ושים לב גם למילים ״לא במהרה״. הפסוק לא אומר שהחוט לעולם לא ייקרע. הוא אומר שהוא לא ייקרע מהר. קשר חזק הוא לא קשר שאין בו קשיים. הוא קשר שעומד בהם.

מה זה אומר עלינו היום

אם תחבר את כל הפסוקים האלה, תקבל סיפור אחד. בבראשית הקב״ה אומר שלא טוב לאדם לבד. בקהלת רואים מה קורה כשהם שניים: מרימים זה את זה, מחממים זה את זה, ועומדים ביחד.

המקורות לא מתארים זוגיות רק כמשהו רומנטי. הם מתארים שותפות: עזר כנגדו, בשר אחד, חלקך בחיים.

שאלה אחת לקחת איתך: מתי בפעם האחרונה עזרת לאשה שאתה אוהב לקום? ומתי היא עזרה לך?

מילים שכדאי להכיר

עזר כנגדו

מי שעוזר לך ועומד מולך, בגובה שלך.

צלע

עצם בצד של הגוף. מאחת הצלעות של האדם נבנתה האשה.

קהלת

ספר בתנ״ך, בחלק של הכתובים. מדבר הרבה על החיים, על העבודה ועל מה שבאמת חשוב.

הבל

משהו שעובר מהר ולא נשאר, כמו אדים של נשימה.

תנ״ך

תורה, נביאים וכתובים. כשאומרים ״משפטים מהתורה״ מתכוונים הרבה פעמים לכל התנ״ך.